פשוט אך מעמיק

כמה מילים על תהליך הלמידה שלנו

תהליך הלמידה של Accelium מבוסס מחקרית ומורכב מ- 3 שלבים:

יישום

העבירו תובנות ואסטרטגיות מחוויית המשחק לאתגרים אישיים ומקצועיים מחיי היום יום.

לימוד

לימדו מודלים ואסטרטגיות מטה-קוגניטיביים לפתרון בעיות, קבלת החלטות וניתוח אפקטיביים יותר.

משחק

לימדו את החוקים של משחק אסטרטגיה ואז שחקו, ושחקו הרבה!

שיטת Accelium

בבסיס המתודולוגיה של Accelium עומדת הגישה לפיה הדרך היעילה ביותר ללמוד היא באמצעות חוויה אותנטית, מהנה וסוחפת שמשאירה "טעם של עוד". משחקים מספקים חוויה בדיוק כזו - הם מבדרים, מהנים ויוצרים תחושת מעורבות עמוקה מצד אחד, ומצד שני מציפים מגוון רעיונות ודילמות. בראש ובראשונה, משחק מאפשר התנסות ומחקר ללא חשש מטעויות, שיפוט או ביקורת. במילים אחרות - המתודולוגיה הן מעודדת למידה והן מחקה באפקטיביות מצבים מחיי היום יום.

השיטה משפרת מגוון כישורים ויכולות

חברתיים

• עבודת צוות ושיתוף פעולה

• תקשורת יעילה

• התמודדות עם תחרות

• קבלת האחר

• הקפדה על החוקים

רגשיים

• ניהול רגשות

• דחיית סיפוקים

• סבלנות והתמדה

• למידה מכישלונות

• משמעת עצמית

מחשבתיים

• פתרון בעיות

• קבלת החלטות

• תכנון מראש

• חשיבה לוגית

• כישורי שפה

השפעה ברורה ומדידה

המחקר בבסיסה של שיטת Accelium

במחקר שנערך בשנת 2014 על ידי בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בדקו החוקרים את השפעתה של חשיבה משקפת (רפלקטיבית) על ביצוע משימות מקצועיות באמצעות שני ניסויי מעבדה וניסוי שטח שבוצע בחברה גדולה בהודו. החוקרים הסיקו כי "... חשיבה משקפת מכוונת אודות החוויות המצטברות מובילה את הפרט ללמידה רבה יותר מאשר זו הנובעת מצבירת חוויות נוספות... אנשים להם ניתן זמן מספק לבחון את אופן ביצוע המשימה מציגים שיפור גדול יותר בביצועיהם לעומת אנשים להם ניתן אותו פרק זמן לאימון חוזר על אותה המשימה".

​

יעילותה של שיטת Accelium נבחנה במספר מחקרים השוואתיים, ובראשם מחקרו של פרופסור דונלד גרין מאוניברסיטת קולומביה. המחקרים השונים מוכיחים כי שיטת Accelium משפרת באופן משמעותי את יכולות החשיבה וכישורי החיים של הלומדים.

מחקר אחד מבין אלה שנעשו בנושא בחן את ההשערה כי ניתן ללמד ילדים לחשוב באופן אסטרטגי ומופשט באמצעות שימוש במודלים מטה-קוגניטיביים ובאמצעות חשיפתם ליישום מודלים אלה במשחקי אסטרטגיה ובמצבים מחיי היום יום. המחקר כלל ילדים בגילאי 8 עד 12 מרקעים סוציו-אקונומיים מגוונים.

בשלב הראשון, שיחקו כל הילדים בגרסה מקוונת של המשחק "Move It" בעוד ביצועיהם במשחק והתקדמותם נמדדו. בשלב השני, ילדים בקבוצת המחקר נחשפו למודלים מופשטים לפתרון בעיות וליישומים של מודלים אלה במצבים מחיי היום יום. לאחר מכן, למדו ילדי קבוצה זו כיצד ליישם את המודלים שלמדו במשחקים. הילדים בקבוצת הביקורת השתתפו באופן חופשי במפגשי משחקים. בשלב השלישי, כל הילדים נחשפו למשחק חדש - "Ping Wins". שתי הקבוצות קיבלו את אותן ההוראות.

התוצאות הראו כי הילדים בקבוצת המחקר שיפרו את ביצועיהם באופן ניכר יחסית לקבוצת הביקורת, למרות שילדי קבוצה זו נהנו מזמן משחק רב יותר בפועל. העובדה הראויה לציון היא כי אפילו בשלב השלישי קבוצת המחקר הגיעה לתוצאות טובות יותר במידה ניכרת לעומת קבוצת הביקורת. זאת ועוד, השונות בין שתי הקבוצות אף גדלה במעבר בין שלב 2 לשלב 3.

שיטת Accelium  ופתרון בעיות

החוקרים הגיעו למסקנות הבאות:

1. המודלים לפתרון בעיות של Accelium  שיפרו במידה ניכרת את כישורי החשיבה האסטרטגיים של ילדים.

2. הילדים שלמדו את המודלים המופשטים של Accelium  הצליחו להעביר את הידע הנרכש לתחומים חדשים.

פרויקט מחקר שני, שבוצע על ידי פרופ' דונלד גרין מאוניברסיטת קולומביה (באותה עת- ייל), בחן את ההשערה שלימוד אסטרטגיות ומושגי חשיבה של Accelium  משפר את "שפת החשיבה" של ילדים.

בתחילת המחקר הוערכה שפת החשיבה של ילדים באמצעות רשימה של "מושגי-חשיבה": כל התלמידים התבקשו לבחור את ההגדרה המתאימה ביותר למונחים כגון: החלטה, יעד, תכנון, בעיה, תהליך. קבוצת המחקר - שהורכבה במכוון מילדים בעלי יכולות למידה שאופיינו כ"חלשות"- השתתפו בשיעור שבועי בשיטת Accelium  במשך 3 חודשים. באותה תקופה נחשפה קבוצת הבקרה לאותם משחקי אסטרטגיה אך לא השתתפה בדיון רפלקטיבי לאחר המשחקים, רכיב מרכזי בשיטת Accelium . בזלב זה נבחנה "שפת החשיבה" של שתי הקבוצות פעם נוספת.

שיטת Accelium  וכישורי שפה

שלוש המסקנות המרכזיות שנבעו ממחקר זה הן:

​

1. לימוד מושגי החשיבה האסטרטגיים של Accelium  מעשיר ומרחיב את שפת החשיבה של ילדים ומשפר את כישורי השפה שלהם באופן ניכר.

​

2. ילדים שהשתתפותם הוגבלה למשחק במשחקי חשיבה נטו להציג שיפור בשפת החשיבה שלהם אולם במידה פחותה מזו שהציגו ילדים שהשתתפו בדיונים המשקפים של Accelium  לאחר המשחקים.

​

3. שיטת Accelium נמצאה כיעילה במיוחד בקרב ילדים בעלי הישגים נמוכים בלימודים. פרופסור גרין תיאר את המתודולוגיה של Accelium  כשיטה "שמגלה יהלומים גולמיים ואז מלטשת אותם ועוזרת להם לצמוח".

"על סמך תוצאות אלה אני ממליץ בחום כי כיוון מחקר זה יימשך ויפותח. השאלה כיצד לשפר כישורי חשיבה אסטרטגיים כמעט ואינה נידונה באקדמיה ואילו מחקר זה נושא בקרבו הבטחה לתרומה משמעותית ומועילה לידע."

"תוצאות המחקרים שנעשו עד כה מציגים השפעה חיובית חזקה של שיטת Accelium על הישגיהם הלימודיים של ילדים בכלל, ועל כישוריהם בתחומי המתמטיקה והשפה בפרט. פרויקטי מחקר נוספים מתוכננים לשנים הבאות במאמץ לפתח את שיטת Accelium ".

פרופסור דונלד גרין, אוניברסיטת קולומביה (לשעבר אוניברסיטת ייל ), ארצות הברית

3 עמודי התווך של הלמידה

הפילוסופיה שבבסיס השיטה

1 - משחקי אסטרטגיה

כל משחק מחקה היבטים מסוימים במציאות. בכוחה של חווית המשחק להציג כל נושא לימודי באופן מרתק ומאתגר וליצור מודעות לדילמות שונות באמצעות חוויה מעשית במקום חקר תיאורטי. בכדי לעמוד באתגרי המשחק בהצלחה על המשתתפים לפתח כישורי חשיבה שונים כגון פתרון בעיות, קבלת החלטות, חשיבה מסתגלת וניתוח והסקת מסקנות.

2 - מודלים מטה-קוגניטיביים

לאחר רכישת מיומנות בסיסית במשחק המתודולוגיה מספקת למשתתפים כלים ומודלים המאפשרים להם לפתח הבנה מעמיקה יותר ולהתקדם מראייה נאיבית וראשונית של הבעיה לנקודת מבט הוליסטית, שלמה ואפקטיבית יותר. המודלים והאסטרטגיות הנלמדים בהקשר המשחק הנם בעלי ערך אוניברסלי ומספקים גישה אפקטיבית לאתגרים מהעולם האמיתי.

3 - תיווך והעברה

למידה מתווכת מאפשרת למשתתפים לבחון את החוויה שעברו ומעודדת אותם לבחון באופן ביקורתי את הפעולות בהן נקטו. באמצעות ניתוח ומתן פרשנות לחוויה שעברו, המשתתפים מפתחים מודעות עמוקה וחדה יותר לגבי הדפוסים המחשבתיים שלהם ומזהים הזדמנויות לשינוי ולשיפור. התיווך מאפשר למשתתפים להעביר את התובנות שלהם מהקשר המשחק לעולם האמיתי ולקדם צמיחה אישית משמעותית.

© Mind Lab Group 2017. All rights reserved